<h1>הרוקח סימן רי"ג</h1>
<h2>דף יב.</h2>
כל תענית שמתענין אוכל משחשיכה ליל לפני תעניתו ומסקנא בפ' א' דתענית אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי ר' אמר רבה לא שנו אלא שלא ישן אבל ישן אסור ואם מתנמנם מותר. ואמר בירושל' ישן ועמד אסור ואם התנה מותר. ויש לו להתענות כל היום עד חשיכה דאמר רב חסדא כל תענית שלא שקעה עליו חמה לא שמיה תענית.
<h2>דף יג:</h2>
ומתפלל עננו כמסקנא יחיד בשומע תפלה. ואע"ג דמשמע בפ' במה מדליקין (דף כ"ד) תענית ערבית ושחרית ומנחה מתפלל תפלת עננו, כל הגאונים פסקו שאין להתפלל עננו כי אם במנחה בתעניתו שאם יתפלל ערבית ושחרית ולא יכול לגמור תעניתו הרי זה תפלת שוא. ובברכות בפ' היה קורא (דף י"ז) רב ששת הוה יתיב בתעניתא בתר דמצלי פי' במנחה אמר הכי רבון העולמים גלוי וידוע לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומביא קרבן ומקריב לפניך חלבו ודמו ומתכפר לו, עכשיו ישבנו בתענית ונתמעט חלבינו ודמינו יהי רצון מלפניך חלבינו ודמינו שנתמעט כאלו הקרבנוהו לפניך ותרצנו.
<h2>דף יח:</h2>
וקיימא לן בעירובין בסוף פ' בכל מערבין אף בערב שבת מתענה ומשלים לא שנא יחיד לא שנא ציבור. מדבעי רב הונא בני בי רב דיתבי בתעניתא במעלי שבתא מהו להשלימה היינו יחידים ופשט מט' באב היינו תענית צבור ופוסקים בסוף הלכה מתענה ומשלים וכן בשלהי פ' סדר תעניות כיצד ובירושלמי ר' זעירא בשם ר' הונא אפי' יחיד שגזר על עצמו תענית ע"ש מתענה ומשלים וכן פסקו עולא ומר זוטרא.
